חסר רכיב

פרדס

05/04/2016
ענף הפרדס

שלושה חודשים לאחר תום מלחמת השחרור אישרה "הקרן הקימת לישראל" ששני פרדסים מרכוש הנפקדים יכללו בתחום משק יד מרדכי. לפניכם האַסְמַכְתָּה המקורית:

לפרדס בבית ג'ירג'יה קראנו "הפרדס הגדול" ולשני "הפרדס הקטן".

ההשקיה בעת ההיא הייתה באמצעות מים שנשאבו מהבאר, המים נשפכו אל תעלה שהזרימה אותם לבריכת אגירה, ומשם הם זרמו בכוח הגרביטציה בתעלות חפורות להשקיית עצי הפרדס.

באוגוסט 1950 מדווחים הפרדסנים "לתנובה אקספורט ת"א" על "זני פרי ההדר הגדלים בפרדסינו":

דונם   175    שמוטי
דונם   26      ולנסיה
דונם   3        מנדרינות
דונם   2        לימונים
 דונם   1        אשכוליות
דונם   210    סה"כ


הפרי היה נערם אל תוך תיבות עץ מסיביות שנקראו "בוקסות" ששימשו להעברת הפרי לבתי האריזה. הנורמה המקובלת לעובד הייתה קטיף של 40 תיבות ליום. "הבוקסה" שימשה גם כספסל, שולחן, במה לאומן אורח, ספרייה ביתית וארגז אוצרות אישי.


הותיקים מתגייסים לקטיף בפרדס        משאית עמוסת בוקסות

    

1960-1962 ענף הפרדס מתפתח ומשודרג

300 דונם פרדס חדשים הוכשרו דרומה מהקיבוץ וניטעו בהם עצי הדר צעירים: לימונים, שמוטי אשכוליות, ולנסיה וקלמנטינות.









המילה "פרדס" נובעת מהמילה הפרסית העתיקה pairidaēza - שפירושו המילולי
"מוקף בחומה". מאותה המילה נובעות כינויים לועזיים לגן עדן, כגון Paradise באנגלית.
 
1964                                                                                                                                                                                                                                             גלגיליות                                                                                             
צבי מאיר מרכז ענף הפרדס נבחר לחתן פרס העבודה במגזר החקלאי. באותן שנים התואר מנהל לא נכלל בלקסיקון הקיבוצי, מנהלים היו רק בבנק. כמידי שנה העניקה הסתדרות העובדים הכללית פרסי עבודה לצוותים ועובדים על פעילותם לחיזוק כלכלת ישראל. הפרסים הוענקו בטקס חגיגי באולם "אוהל" בת"א. גובה הפרס 250 ל"י.

ואלה נימוקי הועדה: "צבי מאיר מיד מרדכי המציא שיטה לפיה ניתן לגרור קווי השקיה על גבי גלגלים בעזרת טרקטור. החיסכון הצפוי עם השיטה לשטחי מטע ברחבי הארץ יגיע למיליון ל"י בקירוב".
על זה נאמר "אילו לסבתא היו גלגלים" – היא הייתה גוררת לסבא את צינור ההשקיה.

1968-1971
במהלך שלוש שנים נעקרו "הפרדס הגדול" "והפרדס הקטן"- מחוסר כדאיות כלכלית ובפרדס החדש דרומית לקיבוץ ניטעו סצומות, אשכוליות אדומות, פומלות וטבורי.

1972
מטעמים מסחריים הוחלף זן השמוטי וזנים נוספים לקליפים, אשכוליות אדומה, פומלות ופומליות. מדיניות החלפת הזנים הוכיחה את עצמה והיא תקפה ונמשכת לאורך השנים. הפרדס ממשיך להתפתח וכבר יש לנו 420 דונם הדרים.

1985-2006
משנת 1983 ועד היום מרכז יעקב מורדיש את ענף הפרדס וכך אמר לאחר 25 שנות ניהול:
"במהלך השנים שונו פני הפרדס באופן משמעותי מהתקופה הקודמת נשארו בסך הכל 100 דונם. התווספו והוחלפו 430 דונם והפרדס עומד כבר על 560 דונם. לאורך כל התקופה שונתה מערכת ההשקיה ממתזים לטפטוף. הוכנסה לשרות הפרדס מערכת השקיה ממוחשבת ועצמאית שנתמכה בהמשך במערכת נוספת לצורך בקרה מתקדמת של השקיה ודישון. על מערכת זו אמונים מיכה רגב ודוד שני – להם כל הכבוד ! "

2007 פרס לצוות הפרדס של יד מרדכי
וועדת אנשי מקצוע בראשות נשיא תערוכת "אגרו-משוב" 2088 ומזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, יוסטה בלייר, התכנסה ב - 23 בדצמבר ובחרה, מתוך המלצות רבות ב - 10 אישים משבעה תחומים שונים בענף החקלאות כזכאים לקבלת אותות "נבחרי השנה" בחקלאות לשנת 2007. השנה נבחרו "נבחרי השנה בחקלאות" מענפי הבקר, פרי-ההדר, מטעים, לול, ירקות, חקלאות אורגנית, מחקר וההדרכה, וגינון. "נבחרי השנה" קיבלו את האותות מידי שר החקלאות, שלום שמחון, במסגרת טקס חלוקת אותות "נבחרי השנה" 2007, שהתקיים ב-9 בינואר, בגני התערוכה.




להלן קטע שנכתב על יעקב וצוות הפרדס, מתוך פרסום עדכני של תערוכת אגרו משוב:
ענף פרי ההדר
"יעקב מורדיש, רכז הפרדס של קיבוץ יד-מרדכי, העובד כפרדסן מזה 25 שנה ברציפות! תרם רבות לקידום ענף ההדרים בארץ. יעקב מורדיש וצוות ענף הפרדס אחראים על 530 דונם פרדסים, מהם כ-210 דונם קליפים, שבהם תוצאות היבול המקצועיות הן מעל המצופה.
יעקב פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מדריכי שה"מ וחוקרי מנהל המחקר החקלאי של משרד החקלאות. יעקב הוא חקלאי שאינו חושש מחידושים, והינו נמנה עם המגדלים הראשונים של סצומה יפנית וקלמנטינת האור".

בפרדס הקיבוץ חלקת ניסוי משותפת עם משרד החקלאות. בחלקה זו נערכים ניסויי שדה לשיפור היבולים בזנים השונים וכן מתבצע בה פיתוח של זנים חדשים. יעקב מורדיש, מיכה רגב ודוד שני מעורבים בפיתוח מערכת השקיה ממוחשבת ואוטומטית הכוללת חיישנים, לקביעת מועדי ההשקיה וכמויות המים. מערכת ההשקיה, הפרוסה על פני הפרדס בקיבוץ, משפרת את היבולים ומביאה לחיסכון ניכר במים.

מדברי חי בנימיני, מזכיר ארגון מגדלי פרי-ההדר בישראל: "פרדס יד-מרדכי מהווה דוגמא ומופת לפרדסנים רבים, לטיפול מסור ויעיל. שיתוף הפעולה עם מדריכי וחוקרי משרד החקלאות – תרם רבות ותורם לקידום ענף ההדרים ברחבי מדינת ישראל

ענף הפרדס כיום
פרדס יד מרדכי משתרע על 600 דונם. הצוות מטפח בו 15 זנים שונים של פרי הדר. אשכוליות תפוזים מנדרינות וקלמנטינות לסוגיהם השונים. העונה נפתחת בראש השנה עם קטיף הסוצומות ומסתיימת בפסח עם קטיף האשכוליות וקלמנטינת האור.
הפרדס שוקד כל השנים על שנטוע והכנסת זנים חדשים ששומרים על רמת רווחיות גבוהה.

הפרדס מושקה במים שפירים. במערכת טפטוף מבוקר ונעזר במערכות ניטור פוטו אלקטרי של מפעל "פיטק" הפועל ביד מרדכי ומיצר מערכות בקרה וניטור ממוחשב לחקלאות.

שיווק התוצרת נעשה ע"י חברת הדרי ניצנים\אגרסקו וחב' מהדרין תנופורט לשיווק הפרי הן לחו"ל והן לשוק המקומי. הפרדס הוא ענף חקלאי המתנהל בסטנדרטים עסקיים . הוא מוביל חזון של התחדשות וצמיחה . ותורם לאורך שנים תרומה משמעותית למחזור העסקי של הקיבוץ.
            צוות הפרדס 1996


טלפקס 08-6720481
מייל pardes@yadmor.co.il
חסר רכיב