חסר רכיב

רפת

05/04/2016


הרפת מיום הקמתה ועד היום      
                                                                                                                             מכון החליבה הראשון
בשנת 1943                                                                                                                                     

עלו החברים להתיישבות קבע דרומית לאשקלון ובמהלך שנת 1944 הוקמה הרפת בקיבוץ יד מרדכי. בהתחלה תוצרת החלב שימשה לצריכה מקומית "ולילדי תנובה" שהתרוצצו בחצר הקיבוץ ובהמשך לאחר שהרפת גדלה שווק החלב הטרי בכדי חלב מאלומיניום לסניף "תנובה רחובות".


"האוטו שלנו גדול וירוק
 האוטו שלנו נוסע רחוק
 בבוקר נוסע בערב הוא שב
 מוביל הוא לתנובה ביצים וחלב"


הרפת המשיכה להתפתח ובפרוץ מלחמת השחרור היא מנתה 78 ראשי בקר. במהלך הקרבות בין מגניי יד מרדכי לצבא המצרי נשרפו המתבנים והרפת הושמדה כליל. טרם שנכבש הקיבוץ ע"י הצבא המצרי פונו הנשים והטף ולבסוף הלוחמים צפונה וכל האוכלוסייה התמקמה ב"חוות עלי קאסם" שבשרון ובעוד הקרבות מתחוללים בארץ ניסו החברים לפתח שם משק חקלאי זמני. הזמן דוחק והמלאכה מרובה, פרנסי הקהילה והגזבר בראשם מתכנסים ומשגרים מכתב בהול. שם הנמען אינו פקיד בכיר או שר החקלאות בכבודו ובעצמו, מדובר בנושא לאומי מדרגה עליונה אומרים החברים ומשגרים את המכתב היישר לשולחנה של ממשלת ישראל הזמנית בזו הלשון:


בנובמבר 1948
במסגרת "מבצע יואב" שחררו לוחמי "גבעתי" את הקיבוץ מידי הצבא המצרי והחברים שבו אל ביתם.במהלך שנת 1949 נרכשו פרות רבות מקיבוצים שונים, מכון החליבה הראשון שופץ, החליבה נשארה עדין ידנית ובהמשך השתכללנו ועברנו לחליבה במכונות ואקום.


עדר החלב חזר לגדול ולהשתבח, המכתב שהונח על "שולחן הממשלה" עשה את שלו וכך הגיעו מארה"ב 40 עגלות מזן HERFORD המשמש בעיקר כבקר לבשר וכבר היו לנו שני עדרים, אחד לבקר והשני לבשר.


בשנת 1960                                                                                                                      מכון חליבה שני

הסתיימה בנייתו של מכון החליבה השני שנבנה בשיטה החדשה הקרויה "שדרת דג" בדומה לעצמות הדג, במכון נחלבו 16 פרות, החלב זרם ישר לצנצנות זכוכית. משך החליבה ארך 4.5 שעות ל- 200 חולבות.

במהלך השנים הראשונות
היו הרפתנים העילית של הישוב ומודל להערצה וחיקוי, הם זכו לקבלת תוספות מיוחדות וארוחות לילה מפנקות. ארוחות הבוקר כללו חביתות עם נקניק ובשיא תקופת הצנע זכו הרפתנים לביצה שלמה אחת ולא לחצי כשאר החברים.



בשנות ה-70                                                                                                                       מרכז מזון

בעקבות ירידת הרווחיות של משק החלב בארץ, נערכה בקיבוץ סדרת דיונים שבהם נדונה שאלת הכדאיות הכלכלית של הרפת. האם להמשיך או לחדול? למזלנו החליטו בקיבוץ להשאיר את ענף הרפת. בעקבות ההחלטה החיובית בנינו בסוף העשור מרכז מזון מקומי, שהיה מהראשונים בארץ והוא ממלא את יעדיו עד עצם היום הזה.

בתחילת שנות ה- 80
בנינו מכון חליבה חדש השלישי במספרו והוא משמש אותנו עד היום. במכון החדש כל המערכות ממוחשבות ומתוחכמות.לכל פרה מוצמד תג מזהה שמעביר בזמן אמת בעת החליבה נתונים חיוניים של כל פרה כגון: כמות החלב, מצב בריאותה ונתונים נוספים שמאפשרים קבלת החלטות נכונות וניהול יעיל של הרפת.

במכון נחלבות 32 פרות
בו זמנית ואת קירותיו מקשטים עד היום אריחי קרמיקה צבעוניים פרי יצירתם של ילדי בית הספר באותה עת. האריחים מוסיפים חן למקום ומהווים מוקד התעניינות עד היום.

ב-1997 התקבלה החלטה על רפורמה בענף החלב                                                             מכון חליבה שלישי

הסיבה העיקרית לביצוע הרפורמה בשוק החלב בישראל הייתה כלכלית. בסוף שנות ה-90 נפתח שוק החלב הישראלי לייבוא במסגרת הסכמי ארגון הסחר העולמי, מצב שאפשר למשרד האוצר לדרוש מהרפתנים להוריד את עלויות הייצור, להגדיל את יעילות הרפתות ולהתאים את עצמם למציאות החדשה.
המשרד להגנת הסביבה, שהיה אז קטן ודל אמצעים, ניצל את העובדה שהרפתות בישראל עמדו לעבור שינויים גדולים ממילא, להגדרת תקנים סביבתיים מודרניים ומחמירים שחייבו שינויים והשקעות בעלות כספית כבדה אותם נדרשו רפתני ישראל להחיל וליישם במבני הרפתות הקיימים וסביבתם, במטרה למנוע זיהום סביבתי. לרפתות שהחליטו להשתלב ברפורמת ענף החלב המדינה העניקה סיוע - גודל הסבסוד הממשלתי עמד על כ-50% מההשקעה בתשתיות הרפת. מדיניות המשרד לאיכות הסביבה והתנאים המחמירים כפו עלינו החלטות קשות. האם להשקיע ולשדרג את הרפת שלנו בהתאם לדרישות "הרפורמה" או להעביר ולצרף אותה לרפת אחרת. בדיונים שערכנו עלו רעיונות נרחבים בנימוקים שונים כולל חזון השלום עם שכנינו שכמעט הביא קץ על הרפת. בסופו של דבר הוחלט על השארת הרפת ביד מרדכי ועל בנית סככה חדשה בסטנדרטים המודרנים האחרונים ששמים דגש על ריווחת הפרה. יותר מכל, נהנות מתוצאות השקעת הענק הפרות עצמן. הן חיות במבנים גבוהים ומרווחים המצוידים במערכות צינון ואוורור להקלה בימי הקיץ החמים, מתוך כוונה לשפר את תפוקת החלב ואיכותו וגם לרבייה טובה יותר. יחס גורר יחס.

הסככה נבנתה בשנת 2001                                                                                                  סככה חדשה

במקביל התחלנו לחפש שותפים לרפת על מנת להגדילה.הניסיונות הראשונים לניהול משא ומתן עם שני שותפים פוטנציאלים לא צלחו.

בשנת 2003
נוצר קשר עם קיבוץ ברור חייל שנמצא מתאים ורצה להעביר את הרפת שלו ליד מרדכי. לאחר אישור השותפות התחלנו בתכנון ובניית הרפת החדשה המאוחדת שנבנתה במהלך השנים 2004-2005.

השותפות החלה את פעילותה בינואר 2005
פרות ברור חיל הועברו בחודשים מרץ אפריל אותה שנה ליד מרדכי ומאז היא נחשבת כשותפות מצוינת עם יחסים טובים מאוד בין השותפים.

השם – הבעלים והמבנה ארגוני ניהולי
השם "רפת יד חייל" הנו חיבור הקידומת והסיומת של שמות שני השותפים יד מרדכי וברור חייל.
הרפת היא שותפות רשומה, ממוקמת בקיבוץ יד מרדכי, יחסי הבעלות 50%-50%. את הרפת המשותפת מנהלת מועצת מנהלים, המיוצגת בחלוקה שווה של 3 דירקטורים לכל שותף. מועצת המנהלים מתכנסת 4 פעמים בשנה ולפניה מונחים לאישור דוחות של הפעילות השוטפת, דוחות כספיים, מאזנים, תוכנית השקעות ומהלכי שנוי ברפת. הרפת מנוהלת על ידי איתמר דגני חבר קיבוץ יד מרדכי.

הרפת כיום - נתונים ומספרים                                              
  • חולבים 500 פרות שלוש פעמים ביום

אניה

יורם

  • מגדלים 480 עגלות
  • סה"כ כ – 1000 ראש ברפת
  • מיצרים מכסת חלב שנתית 6511200 ל'
  • תנובת חלב שנתית ממוצעת לפרה 13000 ל'
  • משך כל חליבה 4 שעות
  • הרפת מייצרת את מזונה בעצמה 

שיאנית הרפת

הפרה בעלת תנובת החיים הגדולה ברפת היא  הפרה  "אולדיס"      
תאריך לידה: אוגוסט 1998
מספר אישי : 722
תנובת חלב עד היום: 130000 ליטר
צאצאים: 5 עגלים ו- 3 עגלות




צוות הענף
צוות העובדים ברפת הוא דוגמה טובה לשרשרת שילוב הדורות המקצועי והקיבוצי ביד מרדכי. ברפת עובד צוות וותיק מקצועי ואיכותי שבנוי על אנשים שנמצאים בענף שנים רבות ורואים עצמם חלק מהמקום, חלקם ניהלו את הרפת בעבר ועדין תורמים ממקצועיותם וניסיונם בכל יום.

 היום, לאחר שהושלמה, נתפסת הרפורמה בענף החלב כהצלחה בקרב כל השותפים לה מועצת החלב, הרפתנים והממשלה. במקום הרפתות הישנות פועלות כיום ברחבי ישראל מאות רפתות חדשניות ומודרניות, מצוידות במיטב הטכנולוגיה המתקדמת בתחום ועונות על דרישות איכות הסביבה.





התארגנות הרפת יח"ם
רמת הנגב
מברכת ומפרגנת לאיתי דגני
ולכל הצוות,
על ההישג המקצועי של
רפת "יד חיל" לשנת 2010:
12,657 ק"ג חלב לפרה!
תוצאות מעולות
בכל קנה מידה מקצועי.
תנובה של 12,657 ק"ג חלב לפרה מציבה את רפת יד חיל בצמרת הגבוהה ביותר וממקמת אותה בין 30 הרפתות המובילות בישראל.
הממוצע הארצי לתנובת חלב לפרה עומד על 11,900 ק"ג לפרה
המשיכו להצליח!!
מכל רפתני הנגב
____________________________________________________
רפת יד חייל
קיבוץ יד מרדכי ד.נ חוף אשקלון מיקוד 7914500 טלפון: 08-6720737 נייד: 052-3923059
פקס: 08-6720590 אמייל: refet@y-m.co.il
חסר רכיב